אורנמנט ornament

אורנמנט, ornament, הוא מונח המתאר קישוט, עיטור, אשר מטרתו להדגיש פרט במבנה או יצירת אמנות. מקור המילה הוא במילה הלטינית ornamentum, שמשמעותה "קישוט".
למעשה, אורנמנט הוא אלמנט דקורטיבי, לרוב בגודל קטן בהשוואה לגודל היצירה כולה.
השימוש באורנמנטים היה נפוץ עוד משחר ההסטוריה במגוון רחב של תחומי אמנות כגון ארכיטקטורה, קדרות, ציור, צורפות, ריהוט ועוד.
בשנת 1893 יצא ספרו של אלואיס ריגל, "בעיות בסגנון: הנחות יסוד להיסטוריה של האורנמנט", אשר הפך את נושא האורנמנט לעיוני ובר מחקר.

באמנות הישראלית נעשה שימוש באורנמנטים עוד לפני קום המדינה. כך לדוגמא נעשה בו שימוש נרחב באסכולת "בצלאל", אצל אמנים כגון זאב רבן ואפריים משה ליליאן.
בשלבים מאוחרים יותר נדחק האורנמנט הצידה לטובת סגנונות כגון הסגנון המופשט ולאחר מכן באמנות המושגית של שנות ה-70 וה-80. יחד עם זאת, היו אמנים גם בתקופות אלה שגילו עניין ועשו שימוש באורנמנט. כך לדוגמא האמן אריה ארוך, שאף יצר סידרת ציורים בשם "אורנמנט ופרופיל". גם האמן אריה לובין עשה שימוש באורנמנט, תוך שימוש בהשראת הערבסקה המוסלמית.


"אונמנט ופרופיל", אריה ארוך, 1969. עפרון וצבע מים על נייר