קבוצת משקוף
אמנות אוונגרד בירושלים בשנות ה-60
התפרסם בתאריך 05/01/2026
קבוצת משקוף היתה קבוצת אמנים שנוסדה בישראל בשנת 1968. רוב חברי הקבוצה היו קשורים למחלקות שונות לאמנות ועיצוב בבצלאל ירושלים, הן כמורים והן כתלמידים.
בין חברי הקבוצה היו האמנים דדי בן שאול, צבי טולקובסקי, מיכאל גיטלין, איבן שוובל, שאול שץ, משה פיני, מיכאל לבטוב, מילכה ציז'ק, יהושע נוישטיין, ועוד. כמו כן בין חברי הקבוצה היו גם מוזיקאים כיוסי בר חיים וכן משוררים כגון יהודה עמיחי, דניס סילק ועוד. חברי הקבוצה התנסו באמנות אוונגרדית לאותה תקופה כגון אמנות מושגית ופופ ארט, וכן בשילוב בין אמנויות שונות. למעשה, האג'נדה של קבוצת משקוף, בדומה לקבוצת עשר פלוס, היתה התנגדות לממסד האמנותי.
אירוע מכונן עבור הקבוצה התרחש בשנת 1967 בירושלים, כאשר סוחרת האמנות ברטה אורדנג יסדה את גלרית "רינה", ובה פתחה בסידרת תערוכות בשם "מבחר האספן", ובהדרגה הגדירה את התעסקותה בשם "אסכולה ירושלמית".
תערוכתה הראשונה של הקבוצה היתה הדפסי אבן שיצרו יחדיו צייר, משורר ומוזיקאי. התערוכה נערכה בסטודיו של האמן דדי בן שאול.
תערוכתה השנייה של קבוצת "משקוף" נפתחה בבית האמנים בירושלים בחודש אפריל 1969 והיא עסקה בפורמט ובצבע. במסגרת התערוכה נדרש כל צייר לצייר על לוח דיקט תקני שלם (125*220 ס"מ) בצבעי אדום וכחול. שם התערוכה היה "אדום כחול".
תערוכתה השלישית של הקבוצה נערכה גם היא בבית האמנים בירושלים, והיתה תערוכה יוצאת דופן וייחודית, אשר אפיינה בצורה בולטת את רעיון האוונגרד שעמד בבסיס הקבוצה. התערוכה נקראה "דירה", ובמסגרתה למעשה, בנו חברי הקבוצה דירה לכל דבר, גדושה בחפצם שימושיים, כאשר מוזיקה הושמעה במשך כל זמן התצוגה כרקע לחפצים. בתערוכה לקחו חלק הציירים דדי בן שאול, צבי טולקובסקי, איזיקה גאון, מיכאל לב טוב, מילכה צ'יזיק, צביה וינמן ושאול ש"ץ, המשוררים אורי אורלב ויוסי אופק, והמוזיקאי יוסי מר חיים, כאשר כל האמנים הוזמנו לבנות כל אחד פינה אישית באולם. זו היתה הפעם הראשונה שגרוטאות מוחזרו והפכו ליצירה סביבתית בירושלים.
תערוכה משמעותית של "משקוף" שחזרה את "אצבע אלוהים" של מיכלאנג'לו (דהיינו, את תמונת בריאת האדם מהתקרה המפורסמת שבוותיקן). הפעם, הוצגה התערוכה בגלריה "ספראי" בירושלים. בתערוכה זו השתתפו גם מיכאל גיטלין ויהושע נוישטיין. גיטלין בחר להציג צילום של דמות אדם הראשון, נוישטיין הציג מחברת, שהורכבה מעשרה דפים, לאורכם התפתח הדימוי של יד אלוהים ויד אדם כזיכרון מתמשך.
בין חברי הקבוצה היו האמנים דדי בן שאול, צבי טולקובסקי, מיכאל גיטלין, איבן שוובל, שאול שץ, משה פיני, מיכאל לבטוב, מילכה ציז'ק, יהושע נוישטיין, ועוד. כמו כן בין חברי הקבוצה היו גם מוזיקאים כיוסי בר חיים וכן משוררים כגון יהודה עמיחי, דניס סילק ועוד. חברי הקבוצה התנסו באמנות אוונגרדית לאותה תקופה כגון אמנות מושגית ופופ ארט, וכן בשילוב בין אמנויות שונות. למעשה, האג'נדה של קבוצת משקוף, בדומה לקבוצת עשר פלוס, היתה התנגדות לממסד האמנותי.
אירוע מכונן עבור הקבוצה התרחש בשנת 1967 בירושלים, כאשר סוחרת האמנות ברטה אורדנג יסדה את גלרית "רינה", ובה פתחה בסידרת תערוכות בשם "מבחר האספן", ובהדרגה הגדירה את התעסקותה בשם "אסכולה ירושלמית".
תערוכתה הראשונה של הקבוצה היתה הדפסי אבן שיצרו יחדיו צייר, משורר ומוזיקאי. התערוכה נערכה בסטודיו של האמן דדי בן שאול.
תערוכתה השנייה של קבוצת "משקוף" נפתחה בבית האמנים בירושלים בחודש אפריל 1969 והיא עסקה בפורמט ובצבע. במסגרת התערוכה נדרש כל צייר לצייר על לוח דיקט תקני שלם (125*220 ס"מ) בצבעי אדום וכחול. שם התערוכה היה "אדום כחול".
תערוכתה השלישית של הקבוצה נערכה גם היא בבית האמנים בירושלים, והיתה תערוכה יוצאת דופן וייחודית, אשר אפיינה בצורה בולטת את רעיון האוונגרד שעמד בבסיס הקבוצה. התערוכה נקראה "דירה", ובמסגרתה למעשה, בנו חברי הקבוצה דירה לכל דבר, גדושה בחפצם שימושיים, כאשר מוזיקה הושמעה במשך כל זמן התצוגה כרקע לחפצים. בתערוכה לקחו חלק הציירים דדי בן שאול, צבי טולקובסקי, איזיקה גאון, מיכאל לב טוב, מילכה צ'יזיק, צביה וינמן ושאול ש"ץ, המשוררים אורי אורלב ויוסי אופק, והמוזיקאי יוסי מר חיים, כאשר כל האמנים הוזמנו לבנות כל אחד פינה אישית באולם. זו היתה הפעם הראשונה שגרוטאות מוחזרו והפכו ליצירה סביבתית בירושלים.
תערוכה משמעותית של "משקוף" שחזרה את "אצבע אלוהים" של מיכלאנג'לו (דהיינו, את תמונת בריאת האדם מהתקרה המפורסמת שבוותיקן). הפעם, הוצגה התערוכה בגלריה "ספראי" בירושלים. בתערוכה זו השתתפו גם מיכאל גיטלין ויהושע נוישטיין. גיטלין בחר להציג צילום של דמות אדם הראשון, נוישטיין הציג מחברת, שהורכבה מעשרה דפים, לאורכם התפתח הדימוי של יד אלוהים ויד אדם כזיכרון מתמשך.
מתלבט וזקוק לעזרה?
השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם:
